הסיפור התחיל לפני קצת יותר משנה, כאשר פג תוקפו של הדומיין joomla.co.il (של ג'ומלה ישראל).
חיפוש קל ופשוט במאגרי ארגון האינטרנט הישראלי גילו לכולנו למי שייך אותו דומיין. הבעיה מתחילה בעצם (בערך) שנה לפני כן, כאשר אותו בעלים של הדומיין החליט לעזוב את הארץ ומבלי להודיע גם את צוות הגרעין של ג'ומלה ישראל. כמובן שמלבד החוסר התחשבות בעזיבה ללא ידיעה, לא נראה כי למישהו הפריע המהלך הזה וחיי ג'ומלה ישראל המשיכו כסדרם עד אותו רגע.

בהמשך לכל העשייה שלי למען ג'ומלה ובפרט למען ג'ומלה ישראל, החלטתי כי אני אשלם מכספי עבור הארכת תוקף הדומיין וכולנו נוכל להנות משנתיים נוספות של שקט ורגיעה בנושא וכך אכן עשיתי. לאחר התשלום לארגון האינטרנט הישראלי עבור הארכת תוקף הדומיין, הבנתי כי לאור המצב של ג'ומלה ישראל, לאור העובדה כי אני היחידי שפעיל בצורה מערכתית עבור הקהילה וכי אותו חבר צוות לשעבר לא מתעניין במתרחש בג'ומלה ישראל, יהיה הרבה יותר הגיוני ונוח אם אותו דומיין יהיה בבעלותי.
שלוש דקות בודדות לאחר תשלום עבור הארכת התוקף, הרמתי טלפון לארגון האינטרנט הישראלי וניסיתי להסביר להם את העניין. מצד הארגון נתקלתי בהמון קשיים בירוקרטיים אשר מנעו את ביטול ההארכה וביצועהעברת הבעלות - באותו רגע, החלטתי כי הארכת הבעלות חשובה יותר לכולם ולכן השארתי את המצב פתוח (אך תוקף הדומיין אכן הוארך).

במהלך השבועות שלאחר מכן, ניסיתי באין ספור דרכים לנסות לברר עם נציגי ואחראי השירות של ארגון האינטרנט הישראלי, כיצד עליי לבצע את העברת הבעלות ומדוע בעצם עליי לשלם פעם נוספת, עבור בקשה שביקשתי לעשות כמה דקות ספורות לאחר ביצוע בקשת הארכת התוקף. כאשר נציגי הארגון אמרו לי כי זוהי בקשה נפרדת, כמובן שמיד ביקשתי שיידעו אותי בכל הפרטים הדרושים מאותו חבר השוהה בחו"ל, על-מנת שאוכל לדבר איתו פעם אחת ולקבל ממנו את כל המידע הרלוונטי. הדבר היחידי שנתבקשתי להמציא הינו מכתב החתום ע"י בעל הדומיין הנוכחי המאשר את העברת הבעלות - כ"כ פשוט שבעזרתו האדיבה של חבר צוות גרעין נוסף נוסח מכתב מתאים לבקשה ונשלח במייל מסביר לאותו חבר צוות אבוד.

לאחר כמה שבועות של חוסר מענה מצידו, החלטתי לנסות את מזלי הטלפוני. גם כאן לקח לא מעט זמן להשיג את מספרו אך לאחר כמה נסיונות הצלחתי גם לדבר איתו אישית. הבהרתי לו את העניין ואת חשיבותו, ובתגובה נאמר לי כי זה ייקח קצת זמן, שכן חתימה על מסמך דורשת את סריקתו ושליחתו ואין בנמצא סורק - ביקשתי שינסה למהר עם הנושא וחזרתי להמתין בסבלנות.

הסיפור עוד מתארך לא מעט, גם לאחר קבלת המסמך המתאים, מכיוון שארגון האינטרנט הישראלי, החליט כי המכתב אינו מספיק וברצונם לדבר אישית עם הבעלים הקודמים של הדומיין. כמובן, שלהשיגו בשלב הזה כבר לא היה ניתן.
העניין הלך ודעך, עד שיום אחד אפילו גיליתי כי אותו חבר צוות לשעבר היה בביקור בארץ ואפילו לא טרח לדבר איתי או עם ארגון האינטרנט הישראלי בשביל להסדיר את הנושא. כאשר שאלתי אותו על כך במייל, התקבלה תשובה חד משמעתי: "יש לך את המסמך, מעבר לכך איני מתכוון לעשות. בהצלחה בהמשך...".

לפני כמה שבועות, ביקשתי את עזרתו של חבר צוות לשעבר (אחר), אשר במקרה הינו קרוב משפחה של אותו חבר צוות אבוד ונתבשרתי כי ישנו מספר טלפון קווי (ולא סלולרי נייד), אשר לא מכבר הותקן בביתו של החבר האבוד ואולי נוכל להעזר בו ליצירת קשר. לא הססתי לרגע ומיד שלחתי את כל הפרטים החדשים לארגון האינטרנט הישראלי לרבות מספר הטלפון החדש בבקשה לפתוח מחדש את ביצוע העברת הבעלות. בעקבות כך, נתבקשתי לפתוח בקשה להעברת בעלות על הדומיין - אשר שוב, שולמה מכספי הפרטי.
הפעם התהליך טופלה בקשתי ע"י נציגה אחרת, אשר לא הייתה מעורבת בסיפור עד כה ולטובתה יאמר, כי טיפולה היה מהיר וענייני.